כמה שונה המחשב מהמחברת

כמה שונה המחשב מהמחברת
וכמה אנשים באמת ימשיכו לכתוב
אם רק מחברת תהיה להם מתחת לאצבעות
וכמה אנשים חושבים שהם כותבים
רק בגלל שזה נוח וקל למחוק פסקאות בוורד
ולרשום לעצמך תזכירים
כמו הלוואי ואפגוש בחורה נורמלית
אחת כזאת עם ג'ינס ששותה קפה בארומה
קמה בבוקר והולכת לעבודה
אבל כל הבחורות שאני מכיר תמיד משוגעות
קמות ועוזבות פתאום
בולעות כדורים
מזדיינות עם כולם
אולי זה בגלל שגם אני משוגע

ז' בתשרי תשע"ז

מפורסם

האם אני כבר מפורסם
ויכול לסטות עכשיו אל הנתיב הנגדי
שאל הראש את הרגליים
עכשיו אחרי ששוב מחאו לי כפיים
האם זה זמן טוב להוריד מההגה את הידיים
ללכת לעזאזל פשוטו כמשמעו
להתקבל למועדון לא יגידו לי לא
לגרום למישהו לבכות
הרי אני כבר שכחתי איך מתאהבים
אמר הלב למכונה
ואני בטוח שאת הבחורה הלא נכונה
לחפש בה מזור לכאבים
לחלום עליה כשאני מתהפך במיטה מאולתרת
האם אני כבר מפורסם
שאל האגודל את הזרת
כשהחליקו ביחד על ההגה מול האורות המהבהבים
אלה מכוניות או אלה כוכבים
למה הים תמיד נראה קרוב כשרוצים שיתרחק
גולש לכל פינה נדחק מתחמק
למה באותו לילה גרמת לי להיחנק
שאלה עצם הבריח
ולא זכתה למענה
כי נדמו מחיאות הכפיים ונעלמו האורות
תמה גם כן שעת החתימות
אני צריך ללמוד מחדש אולי
אם אוכל לשאת את הנטל הזה שוב
להתאהב במישהי
שתהפוך את העולם ללא חשוב

כ"ח בטבת תשע"ו

להיעלם לגמרי

יום אחד אני איעלם לגמרי
ולא אשאיר מאחוריי דבר
אעזוב כמו שבאתי
כאילו לא הייתי מעולם
בהתחלה יזכרו אותי
אולי ינסו לחפש
עד שיישכחו את מה
אני אתמה
ואתרגל

אשב לי באיזה עמק שמצאתי במקרה
שהתאהבתי בו כמו בבחורה שרואים ברחוב
וממהרים אחריה בפסיעות רחבות
וכובשים אותה
באיחור
אחרי שכבר כבשה אותך בעצמה
ושם אבנה לי את הצריף שלי
ואשקיף מלמטה על כל הפסגות
עלי הדשא יטפסו בכל כוחם ואף פעם לא יגיעו לשמיים
ולא יהיה אכפת להם
והם לא יתייאשו

הרחובות יהיו רועשים מהמולת אדם
מכוסים סוליות נעליים
קבורים בבניינים
העולם ימשיך לתקתק
אבל אני כבר אדע להתחמק
אתרחק אל איזה מקום עזוב
ולא אגלה לאף אחד

אני רק רוצה לקום וללכת
ולא לעצור לעולם
לברוח מהררי האדם
שכמו גלים מבקשים להציף אותי
חודרים דרך האוזניים
הראש שלי הופך לתוף ואחרים מנגנים בו
בצורה כזאת שרק גורמת לי לרצות לשכב במיטה
או לקרוא ספר עם אותיות גדולות
שאין בו הרבה עמודים
שמחזיקים את השמיים
להיות לגמרי לגמרי לבד לבד
לבד במקום

לא יהיה אכפת לי ממי שיחפש
אני אתמסר לעצמי
אשחק כדורסל עם המחשבות
אפסיד ושוב אנצח ושוב
הגשם ידפוק לי על החלון ושוב
השמש תבוא בקיץ ושוב
העולם יתכווץ כמו הלב שלי
עד שיכיל רק אותי
הנמלט מהחברה האנושית
הנפלט מפיר המעלית

ואתם תהיו בסדר
כשתפסיקו לחפש ותכבו את הפנסים שלכם
תחזרו לשבת על כסאות העץ שבמטבחים
תחכו שהעולם יכבה סביבכם
ופנסי התאורה יעלו ניצוצות
לשווא תחכו
הפנסים יאכזבו אתכם כמו אלוהים
ותוכלו להתנחם רק במילים שלי
אלה שהשארתי
תספרו אותן אחד לשני כמו אגדות עם
פעם הייתי
עד שלאט לאט גם זה יישכח
המילים עצמן יימחקו
הדפים יהפכו חלקים
ואתם תלכו לישון
אז ורק אז
בעמק הירוק הנחבא שמצאתי
אז ורק אז
אני אמות

ח' בכסלו תשע"ו

אנשים כמוני לא מתחתנים

אנשים כמוני לא מתחתנים ולא נשארים באותו המקום
הם לומדים ליהנות מהעולם בדרך הקשה
הדרך שהובילה משארלוויל לפריז
ודקרה את רגליו היחפות של רמבו לכל אורכה
באופן בלתי מתוכנן ועצמאי לחלוטין
הוא יצא מן הבית כי ידע
שמשוררים לא נשארים
הם לא בונים את חייהם סביב רעיון אחד
מדינה או אלוהים
למרבה הצער והבושה
אלא חיים כמו מים בדרכם אל הים

אנשים כמוני נשפכים יום אחר יום
מחלום לערות לדמיון לזיכרון
ויוצאים להם שירים גם אם הם לא שמים לב
לורד ביירון לא ידע שימות ביוון
ואפילו לא מידי הכובש הטורקי
הוא הלך בכל זאת להילחם
כי רק שם מרגישים את טעם החיים
ואני שכל חיי מדבר עם הרוח
רוקד עם הים וכותב על עננים
אנשים כמוני לא מתחתנים
ולא מתכננים את השנים הבאות
וגם לא את אלה שחלפו כבר

הם רק זזים עם הזמן
שורדים סופות
לא עובדים מצהריים עד ערב
לא מתחייבים לכסף
מעניין אם הם מתחרטים
אולי כל האנשים שהם כמוני
רצו בעצם להיות אנשים רגילים

א' בתשרי תשע"ז

בהירות

 

ריח באוויר של התחלה חדשה
אני נוסע עם הרדיו ברחבי חיפה
ואת יושבת באחורי הראש שלי
נשמעת חסרת דאגות בהרי ירושלים
בכביש חורשות האורנים
מזכירות לי את גלי שיערך

ילדה שמתאימה לנדודים
קצרי את המרחק הזה
תני לו להפוך לשנים
רוח קרה מדגישה את השמש בינתיים
והחיים מעבר לפינה

את מעמידה פנים של משועשעת מכל הסיפור הזה
את בטח חושבת שאני משוגע
לפעמים גם אני

א׳ בחשוון תשע"ז

האחרון למות

יום אחד המין האנושי יגווע כולו
מתישהו זה יגיע
ומתוכו יישאר אדם אחד שהוא האחרון למות
והאחרון לחיות ואני
מדמיין אותו כבר רץ במרחבים
פראיים ברגליים יחפות
בהתעוררות שעד אז נבלמה על ידי החברה
הוא ייזכר שלפני האדם באה החיה

הוא יתיידד עם הזאבים והדובים
עד שכמעט יהפוך לאחד מהם
ויסתכל בכל הסופיות הזאת בלי להניד עפעף
מחכה למוות שאיש לא יהיה לו עד
ואולי הוא ייזנח את כל הרעיונות
פשוט כי לא תהיה בהם תועלת
החיים שלו יהיו פשוטים וייראו לו
ארוכים מאוד והוא יצטרך לגלף
משמעות מכל יום שנופל לידיו
לא תלוי באף אחד או אף אחת
הוא יהיה היחיד היחידי בעולם
אין מי שידכא את הכוח הנסתר שבגוף שלו
וככה הוא ימשול

הכל יהיה זוהר אז
ובסוף גם זה ייגמר
אני חושב שהוא יהיה האדם המאושר בעולם

א' בחשוון תשע"ז

החלום הקטן שלי

אם כל האנשים היו לוקחים את כל הזמן
שהם משקיעים בלהתלונן
לחפש תירוצים
ולהאשים את העולם
ומשקיעים אותו בלשבח
ללמוד מטעויות
ולקחת אחריות
הם היו מצליחים להגשים כל שאיפה שלהם
וזה החלום הקטן שלי

א' בחשוון תשע"ז

היה לי יום מעניין מאוד

כל האנשים הצטופפו מתחת לגגון תחנת הרכבת
חוץ ממני
שעמדתי בפרץ של רוח וגשם
בשבע וחצי בבוקר
והשרירים שלי תפוסים ממשקולות
והאגרופים כמו גל פלדה
אני זז ממקום למקום בלי הפסקה
כוח טבע בלתי ניתן לעצירה

כל היום
שלי מתחילתו ועד סופו
בלי אוכל או שינה
כל מה שאני צריך הוא
עצמות שרירים ודם
אני חץ שלוח או סלע במדרון
חיה שאין לה מעצורים

גם דרך סופה ורחובות מוצפים
אנשים מתחננים לשמש
אני במכנסיים קצרים עדיין
מתקדם כמו רכבת על פסים
ונושם את השמיים האפורים האלה לתוכי
כובש אותם בזמן שהם כובשים אותי

כמו גשם שעף על רוח של סתיו
אני הולך ומתפשט בכל המרחב
יש לאן להמשיך מאיפה שאני עכשיו

ל' בתשרי תשע"ז

אנשים ברחוב

אנשים עוברים מולי ברחוב
אני יושב ולא יודע מה להגיד להם
אולי
עצרו
כולכם הולכים למות
אז תתחילו לחיות
או אולי
יש דרך
אז למה אתם כל הזמן מנסים להפריע לה
לשלוט בחייכם

הזקן הצמיד אצבע לזגוגית
בתור בקצבייה
ועמד שם כאילו הזגוגית
היא הדבר היחיד שמחזיק אותו על הרגליים
האור הלבן זרח לו על הקמטים
ואני הסתכלתי

האנשים שפונים אליי
מה הם מצפים שאגיד
ישנתי טוב
העולם יפה
תסתכלו מסביב

וככה לקחתי רכב ושני חברים
נעלמתי בצפון
חתרתי דרך מי הכנרת
שממש כמוני
מוקפת הרים וערפל
יכולתי לצחוק
שאלתי אם לדגים יש נשמה
יאבגה שאל אם לאנשים יש
והמשכנו בדרך

האם יש הבדל ביני לבין וילון המקלחת
שעומד חשוף בלובן עורו
מול כל האנשים שברחוב
ולא יודע מה לומר
תמיד בזמנים האלה אני שומע את הקול של אבא שלי
ולא יודע מה לענות
ישנתי טוב
איך הלב שלך
העולם יפה

הרבה זקנים הולכים ברחוב
נושאים את מטען חייהם
יש גם הרבה זוגות צעירים
שכל החיים לפניהם
ואני רק יושב ליד הבנק
או בתחנת האוטובוס למרות שאני לא מתכוון לעלות
ומחכה לראות מה החיים יגלגלו אליי
ומה אני אוכל לגלגל אליהם בחזרה
וכמה כסף יש לי בכיס
ומה הוא יכול בכלל לקנות

אם הייתי יכול להגיד דבר אחד לאנשים ברחוב
הייתי אומר להם להפסיק לחשוב
ולתת לעצמם לחיות

ח' בכסלו תשע"ו

ישבתי באוטובוס וקראתי צ'ארלס בוקובסקי

ישבתי באוטובוס וקראתי צ'ארלס בוקובסקי
לידי התיישבה בחורה בשמלה שחורה יפה
מחייכת
הידיים שלנו התחככו תוך כדי נסיעה
בחוץ הייתה השמש דרך החלון
היה חמים
היא הזיזה את הראש המוזיקה שבאוזניות שלה
ואני חשבתי כמה נחמד
לנסוע עם בחורה נחמדה כזו באוטובוס
כשאני קורא בוקובסקי והיא מדי פעם מסתכלת
וחייכתי לעצמי
וחשבתי אולי להגיד משהו
ופתאום חשבתי כמה טוב שאנחנו לא מכירים
ובעצם אני לא יודע מה הצרות שלה
ומה היא רוצה או אוהבת
ואפילו לא את השם שלה
טוב שאני לא יודע
כי ככה אני יכול לגלות אותה
ואם כבר הייתי מכיר
מה היה נשאר לי לגלות

כ"ז באלול תשע"ו