זוג שפתיים באדום

העולם בוער ואת מורחת זוג שפתיים באדום
והעשן מלכלך את השמיים בגוונים צהובים
ההרים הירוקים של חיפה בוערים מאחורינו
והכביש גולש למטה ונמתח בלי סוף 

הברחתי אותך עם דמעות עשן בעיניים
באוטו חצי גנוב שהסתובב בכל חיפה
חבוט וחסר מטרה ומכוסה באפר שצנח כמו
נוצות לקנה הנשימה שלי מול המחסום המשטרתי

כל היום הזה הפך לסופה יבשה סוערת של
תיקים ונסיעות בין צווחות הסירנה
שכמו מושכות אל תוך האש המרסקת
בניינים ומפזרת עשן אל העיניים שלך המאופרות 

ועדיין את השיער שלך מכסה מטפחת מרוקאית
כאילו הדרך שוב חטפה אותך באמצע החיים
את צוחקת כמו ילדה והמכונית שורפת דלק
והמנוע מסתובב כמו השמש ומחזיק אותנו יציבים

ארץ עולה בלהבות כתומות ואת לא מתכלה

כ"ו בחשוון תשע"ז