טיהור באש

אני חושב על כל הילדים שאיבדו את הזכרונות שלהם באש גדולה
ועכשיו הם צריכים להתחיל הכל מחדש כאילו רק בקעו מרחם
ולהסתמך על המוח ההפכפך שלהם ועל סיפורי ההורים
הם יצטרכו לפתח את היכולת לספר סיפורים במקום להראות חפצים
ותמונות מתקופות שהם כבר שכחו

 יש לי נטייה לאגור חפצים ולרצות להיפטר מהם
פעם זו גוברת ופעם זו
ובעיקר גוברת המחשבה על טיהור באש של חיי הקודמים
של מזכרות שלא אחזור אליהן ושל הוכחות
לכל ההישגים שלי ולכל הרגעים העגומים 

עבורי זה לשרוף כדי להתחיל מחדש
מיומנות שהילדים האלה יצטרכו עוד ללמוד

כ"ז בחשוון תשע"ז

מודעות פרסומת

זוג שפתיים באדום

העולם בוער ואת מורחת זוג שפתיים באדום
והעשן מלכלך את השמיים בגוונים צהובים
ההרים הירוקים של חיפה בוערים מאחורינו
והכביש גולש למטה ונמתח בלי סוף 

הברחתי אותך עם דמעות עשן בעיניים
באוטו חצי גנוב שהסתובב בכל חיפה
חבוט וחסר מטרה ומכוסה באפר שצנח כמו
נוצות לקנה הנשימה שלי מול המחסום המשטרתי

כל היום הזה הפך לסופה יבשה סוערת של
תיקים ונסיעות בין צווחות הסירנה
שכמו מושכות אל תוך האש המרסקת
בניינים ומפזרת עשן אל העיניים שלך המאופרות 

ועדיין את השיער שלך מכסה מטפחת מרוקאית
כאילו הדרך שוב חטפה אותך באמצע החיים
את צוחקת כמו ילדה והמכונית שורפת דלק
והמנוע מסתובב כמו השמש ומחזיק אותנו יציבים

ארץ עולה בלהבות כתומות ואת לא מתכלה

כ"ו בחשוון תשע"ז

כשבירה מחליפה את ארוחת הבוקר

אתה מפסיק לשתות כשבירה מחליפה את ארוחת הבוקר
אתה מפסיק לשתות כשבירה מחליפה את ארוחת הערב
אתה מפסיק לשתות כשאתה חושב על בירה בזמן העבודה
ורק רוצה ללכת הביתה
אתה מפסיק לשתות כשאתה חייב תמיד לשתות יותר מכולם
אתה מפסיק לשתות כשזה עוזר לך להירדם
אתה מפסיק לשתות כשזה עוזר לך לדבר
בעיקר עם בחורות שבלי בקבוק אתה לא יודע איך לנשק אותן
אתה מפסיק לשתות כשזה נותן לך השראה
ואתה לא יכול לכתוב בלי לשתות
אתה מפסיק לשתות כל עוד זה לא מאוחר מדי

ט' בחשוון תשע"ז

מה שיש לי

לפעמים יש לי חזיונות
לפעמים לא
לפעמים אני מנסה בכוח
לפעמים אני מנסה בכל כוחי שלא
לפעמים זה יוצא
לפעמים זה נכנס
לפעמים זה חוזר
לפעמים זה גס
לפעמים בשורות ארוכות
לפעמים במילים שבורות
לפעמים נדמה לי שיש לי סגנון
לפעמים אני מעתיק בלי בושה
לפעמים מאלה שמתו
לפעמים מאלה שחיים
לפעמים יש לי חוש קצב
לפעמים אני מדבר לעצמי
לפעמים מילים באות
לפעמים הן ריקות מתוכן
לפעמים אני מקבל חזיונות
לפעמים זה רק כדי למצוא חן
לפעמים כי אין לי ברירה
לפעמים דווקא בגלל שיש לי
לפעמים כותב למגירה
לפעמים מוכר את מה שיש לי

י' בתשרי תשע"ו

שתזדיין סוריה

שֶׁתִּזְדַיֵּן סוּרְיָה
שֶׁתֵּלֵךְ לַעֲזָאזֵל
עִם כָּל הַמִּתְחַסְדִּים הַבֵּינְלְאוּמִיִים שֶׁמְּצַקְצְקִים בִּלְשׁוֹנָם
וְכָל הָאוֹבָּמוֹת וְהָאֵירוֹפִּים
וְכָל הַגְּבָרִים הָאֵלֶּה
אֵיפֹה הַגְּבָרִים שֶׁלָּךְ סוּרְיָה
שֶׁבָּרְחוּ אֶל בַּתֵּי הַקָּפֶה שֶׁל הַסֵּן
בִּמְקוֹם לְהַקִּיז אֶת דָּמָם אֶל חוֹם אַדְמַתֶּךְ
שֶׁיִּזְדַיֵּן אַסַד וְיִזְדַיְּנוּ הָעֲרָבִים וְיִזְדַיֵּן הַמַּעֲרָב
וְהַיְּלָדִים

מַה יַעֲשׂוּ הַיְּלָדִים
שֶׁמִּבְּלִי לְהִזְדַיֵּן יִפְּלוּ גַּם הֵם
אֶל חוֹלוֹת יוֹם הַזִּכָּרוֹן
וִיחַפְּשׂוּ אֶת הָעוֹלָם שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם
אֱלֹהִים

ד' בסיוון תשע"ו

כמה שונה המחשב מהמחברת

כמה שונה המחשב מהמחברת
וכמה אנשים באמת ימשיכו לכתוב
אם רק מחברת תהיה להם מתחת לאצבעות
וכמה אנשים חושבים שהם כותבים
רק בגלל שזה נוח וקל למחוק פסקאות בוורד
ולרשום לעצמך תזכירים
כמו הלוואי ואפגוש בחורה נורמלית
אחת כזאת עם ג'ינס ששותה קפה בארומה
קמה בבוקר והולכת לעבודה
אבל כל הבחורות שאני מכיר תמיד משוגעות
קמות ועוזבות פתאום
בולעות כדורים
מזדיינות עם כולם
אולי זה בגלל שגם אני משוגע

ז' בתשרי תשע"ז

מפורסם

האם אני כבר מפורסם
ויכול לסטות עכשיו אל הנתיב הנגדי
שאל הראש את הרגליים
עכשיו אחרי ששוב מחאו לי כפיים
האם זה זמן טוב להוריד מההגה את הידיים
ללכת לעזאזל פשוטו כמשמעו
להתקבל למועדון לא יגידו לי לא
לגרום למישהו לבכות
הרי אני כבר שכחתי איך מתאהבים
אמר הלב למכונה
ואני בטוח שאת הבחורה הלא נכונה
לחפש בה מזור לכאבים
לחלום עליה כשאני מתהפך במיטה מאולתרת
האם אני כבר מפורסם
שאל האגודל את הזרת
כשהחליקו ביחד על ההגה מול האורות המהבהבים
אלה מכוניות או אלה כוכבים
למה הים תמיד נראה קרוב כשרוצים שיתרחק
גולש לכל פינה נדחק מתחמק
למה באותו לילה גרמת לי להיחנק
שאלה עצם הבריח
ולא זכתה למענה
כי נדמו מחיאות הכפיים ונעלמו האורות
תמה גם כן שעת החתימות
אני צריך ללמוד מחדש אולי
אם אוכל לשאת את הנטל הזה שוב
להתאהב במישהי
שתהפוך את העולם ללא חשוב

כ"ח בטבת תשע"ו

להיעלם לגמרי

יום אחד אני איעלם לגמרי
ולא אשאיר מאחוריי דבר
אעזוב כמו שבאתי
כאילו לא הייתי מעולם
בהתחלה יזכרו אותי
אולי ינסו לחפש
עד שיישכחו את מה
אני אתמה
ואתרגל

אשב לי באיזה עמק שמצאתי במקרה
שהתאהבתי בו כמו בבחורה שרואים ברחוב
וממהרים אחריה בפסיעות רחבות
וכובשים אותה
באיחור
אחרי שכבר כבשה אותך בעצמה
ושם אבנה לי את הצריף שלי
ואשקיף מלמטה על כל הפסגות
עלי הדשא יטפסו בכל כוחם ואף פעם לא יגיעו לשמיים
ולא יהיה אכפת להם
והם לא יתייאשו

הרחובות יהיו רועשים מהמולת אדם
מכוסים סוליות נעליים
קבורים בבניינים
העולם ימשיך לתקתק
אבל אני כבר אדע להתחמק
אתרחק אל איזה מקום עזוב
ולא אגלה לאף אחד

אני רק רוצה לקום וללכת
ולא לעצור לעולם
לברוח מהררי האדם
שכמו גלים מבקשים להציף אותי
חודרים דרך האוזניים
הראש שלי הופך לתוף ואחרים מנגנים בו
בצורה כזאת שרק גורמת לי לרצות לשכב במיטה
או לקרוא ספר עם אותיות גדולות
שאין בו הרבה עמודים
שמחזיקים את השמיים
להיות לגמרי לגמרי לבד לבד
לבד במקום

לא יהיה אכפת לי ממי שיחפש
אני אתמסר לעצמי
אשחק כדורסל עם המחשבות
אפסיד ושוב אנצח ושוב
הגשם ידפוק לי על החלון ושוב
השמש תבוא בקיץ ושוב
העולם יתכווץ כמו הלב שלי
עד שיכיל רק אותי
הנמלט מהחברה האנושית
הנפלט מפיר המעלית

ואתם תהיו בסדר
כשתפסיקו לחפש ותכבו את הפנסים שלכם
תחזרו לשבת על כסאות העץ שבמטבחים
תחכו שהעולם יכבה סביבכם
ופנסי התאורה יעלו ניצוצות
לשווא תחכו
הפנסים יאכזבו אתכם כמו אלוהים
ותוכלו להתנחם רק במילים שלי
אלה שהשארתי
תספרו אותן אחד לשני כמו אגדות עם
פעם הייתי
עד שלאט לאט גם זה יישכח
המילים עצמן יימחקו
הדפים יהפכו חלקים
ואתם תלכו לישון
אז ורק אז
בעמק הירוק הנחבא שמצאתי
אז ורק אז
אני אמות

ח' בכסלו תשע"ו