ישבתי באוטובוס וקראתי צ'ארלס בוקובסקי

ישבתי באוטובוס וקראתי צ'ארלס בוקובסקי
לידי התיישבה בחורה בשמלה שחורה יפה
מחייכת
הידיים שלנו התחככו תוך כדי נסיעה
בחוץ הייתה השמש דרך החלון
היה חמים
היא הזיזה את הראש המוזיקה שבאוזניות שלה
ואני חשבתי כמה נחמד
לנסוע עם בחורה נחמדה כזו באוטובוס
כשאני קורא בוקובסקי והיא מדי פעם מסתכלת
וחייכתי לעצמי
וחשבתי אולי להגיד משהו
ופתאום חשבתי כמה טוב שאנחנו לא מכירים
ובעצם אני לא יודע מה הצרות שלה
ומה היא רוצה או אוהבת
ואפילו לא את השם שלה
טוב שאני לא יודע
כי ככה אני יכול לגלות אותה
ואם כבר הייתי מכיר
מה היה נשאר לי לגלות

כ"ז באלול תשע"ו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s