על הרצאתו של איתי בחור

ביום רביעי, ה-30/714, השתתפתי בהרצאה של איתי בחור שנערכה בפאב הליבירה, בעיר התחתית שבחיפה. אמנם הגעתי קצת באיחור אבל מיד התיישבתי סביב השולחן העמוס שהתכנס סביב איתי, שחלק איתנו מנסיונו. איתי בחור הוא סופר ומוציא לאור הכותב תוך שימוש בעובדות ובחומר הלקוח מהמציאות עצמה. את האתר שלו ניתן למצוא כאן. השיחה איתו הייתה נהדרת לא רק בגלל כשרונו כמרצה ומספר סיפורים, אלא גם ובעיקר בגלל התכנים שהעביר לכולנו סביב השולחן. אני חייב לציין שלא הופתעתי, למרות שהתרשמתי מאוד, מאחר שאת אותם דברים שאיתי סיפר לנו אני טוען בדיוק כאן בבלוג. הייתי רוצה לחלוק איתכם בקצרה את התכנים שהעביר איתי ביום רביעי, והנה הם לפניכם:

ראשית כל, כיום כבר אין ספק שתחום הספרות עובר להוצאות עצמאיות כאשר בסביבות ה-30% מהספרים המודפסים בימינו, מודפסים באופן עצמאי. בעבר המספר הזה נע סביב ה-5% אחוזים, כך שאנחנו בהחלט רואים גידול משמעותי. מדוע זה כך? מפני שההתקדמות הטכנולוגית הביאה להוזלת מחירי הדפסה ולנגישות מוגברת, וכיום כל כותב יכול בקלות יחסית להוציא את ספרו.
עוד הסביר איתי, שההוצאות לאור הפכו למותגים שנשחקו. הן בדרך כלל גובות כסף רב ולא מספקות את השירות, או מספקות שירות רע. דווקא כאן חשבתי על הוצאת כתב שאיתה עבדתי בעבר, וסיפקה שירות יותר טוב מזה שעליו איתי סיפר לנו. ובכל זאת נראה שרוב ההוצאות אכן לא מספקות את הסחורה, אפילו ההוצאות הגדולות שבהן. אני כבר זמן מה טוען שזמנן עבר ואין יותר מה לחפש אצלן, והנה הגיע האישור מדבריו של איתי. מבחינתי, אין ספק בכלל שגם לשירות הגרוע במחיר מופקע שמספקות ההוצאות, יש חלק בדחיפת יותר ויותר מחברים להוצאה עצמאית של ספריהם.

מעבר לכך, איתי הדגיש בפנינו את חשיבותה של "עבודת רגליים", כפי שהוא קורא לה. מאחר שעולם הספרות הממוסד ממוקד כולו סביב כסף, אין השקעה בכל ספר בצורה אינדיבידואלית וקשה יותר למכור דרך החנויות הגדולות. לכן איתי מציע לעבוד קשה, לארגן חוגי בית, הרצאות, ערבים ייעודיים ודוכנים על מנת למכור. לדבריו, סופר שלא עובד בעצמו גם לא יימכור ספרים, וההבדל בין מכירות ללא עבודת הסופר ועם עבודת הסופר הוא של עשרות ולעיתים מאות עותקים. שוב, מנסיוני האישי, אני יכול לאשר את הדברים באופן נחרץ. בדוכן "התנין המחייך" אנחנו רואים זאת בזמן אמת: סופר שנמצא בדוכן מוכר יותר, וסופר שיושב בבית מוכר פחות ואפילו בכלל לא. מדוע? יש לכך סיבות, שגם עליהן דיבר איתי, אבל הן לא חשובות כרגע ואולי יהיה עדיף להקדיש להן פוסט ייעודי.

בעבורי זו הייתה חוויה מרתקת, מפני שהיא למעשה מאשרת את כל מה שאמרתי לגבי הוצאה עצמית ועבודה עצמית של הסופר, לצורך הצלחתו. איתי גיבה את הטענות האידיאולוגיות שלי בנתונים אמפיריים והוכיח שרק יוזמה והתמדה מביאות להצלחה. ואם תשאלו אותי אז לא רק בתחום הספרות, אלא גם בכל תחום אחר. לדעתי, בעתיד לא יהיה תחליף להוצאה עצמית ול"עבודת רגליים"… אבל נחכה ונראה.

תודה לפאב הליבירה ולטל איפרגן על הארגון.
ויהי הכוח עימכם!