נורא הייתי רוצה להתחיל ולדבר על ספרות עצמאית, מה שנקרא בתחום המוזיקה "אינדי", ואני חושב שהמקום הכי טוב להתחיל בו הוא כרגיל הניסיון האישי מהחיים האמיתיים. לכן בפוסט הזה אסביר למה אני מתכוון בביטוי "ספרות עצמאית" ואציג סקירה קצרה של ספרים עצמאיים שראו אור לאחרונה, כולל אלה שלי, וגם כמה נוספים.
אז מה זה ספרות עצמאית? ספרות עצמאית היא ספרות שרואה אור ללא צורך בהוצאות גדולות, במשווקים גדולים, במכירות גדולות… בקיצור, בקטן. ספרות עצמאית מיועדת למי שהחליט מצד אחד להשתחרר מהצורך בלקטורים, בעורכים מקצועיים, בחותמת הגומי של הוצאה לאור, ומצד שני למי שהחליט לקרב את היצירה שלו אל האנשים שלהם הוא כותב, לשווק ולמכור בעצמו, ולהסתמך עליהם כעל התמיכה היחידה שלו. ספרות עצמאית היא כל ספר שנכתב, נערך ופורסם על ידי אותו אדם, או מספר מצומצם של אנשים, כולם כותבים בתחילת דרכם. כן, ספרות עצמאית היא ספרות לאנשים בתחילת דרכם, ואין בזה שום דבר רע. להיפך, זה מצוין.
ספרים עצמאיים הם לא דבר חדש, למרות שאף פעם לא היו תופעה נפוצה, והאמת שלא כל כך ברור למה. אם יש מוזיקת אינדי ותיאטרוני פרינג', מה חסר כדי שתתפוס גם הספרות העצמאית? אפשר להטיל את האחריות על קהל היעד, אבל בתור כותב אני נהנה דווקא להטיל אותה על הכותבים. בלי להיכנס יותר מדי לנושא ה"למה עצמאות" בפוסט הזה, כן כותבים מתחילים והן קוראים אוהבי ספרות, צריכים לדעת שיש אלטרנטיבה. לפרסם ולמכור בעצמך זה מותר וזה הסדר, ולראייה, הנה כמה אנשים שעשו את זה:
למשל, רוני גורן בן צבי. ממש לא מזמן עזרתי לו עם הוצאת הספר שלו, פרלוד לאפוקליפטיקה, אוסף של סיפורי מדע בדיוני מצחיקים יותר ופחות שעוסקים גם בשאלות קיומיות, וכולם יצאו בספר אחד בדפסה עצמית, ונמכרים באופן עצמאי על ידי הסופר ואנוכי.
חבר נוסף שלי הוא תומר אליאס, שהוציא אוסף מסיפוריו בשם "סיפורים ששכחתי: למיטב זכרוני". כמו הכותרת, הספר מלא הומור, אבל גם אימה ופנטזיה שלקוחות מן התרבות הפופולרית. גם הוא יצא כמובן בצורה עצמאית לחלוטין ונמכר אך ורק על ידי הסופר עצמו, ואנוכי שוב.
ואני, אמנם את הספר הראשון שלי הוצאתי בהוצאת כתב, אבל את הספר השני שלי, ימים משונים, כבר הוצאתי באופן עצמאי הקיץ. גם הוא אוסף של סיפורים קצרים פנטסטיים שעוסקים בטשטוש הגבול שבין מציאות לחלום.
ומעבר לכך אנשים נוספים שבחרו ללכת בדרך העצמאות, בדרך ה"על אף", ולהוציא לאור את ספריהם. אלה לא מתי מעט, והתופעה הזו ודאי רק תלך ותתרחב בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הסופרים. אם ההוצאות הקטנות יפסיקו "לקחת סיכון" עם סופרים צעירים ואנונימיים, אלה מבין אותם כותבים שאמיצים מספיק, יוציאו את ספריהם בעצמם.
היתרון לכותב? האפשרות להביע את עצמך משוחרר מהגבלות, כמו שכל זמר על הבמה או כל צייר על הקנבס יכול. בנוסף לכך ההדפסה העצמית היא זולה הרבה יותר, ולכן גם משתלמת יותר.
היתרון לקורא? מחירים זולים, אם כבר הזכרנו את איסור המבצעים שייכנס לתוקפו בפברואר הקרוב. לכותבים אנונימיים יש פחות הוצאות לכסות, והם גם יודעים שככל שהמחיר גבוה יותר כך הסיכוי שייקנו את ספרם, נמוך יותר. הרצון להגיע גם לצעירים, בשילוב עם כדאיות כלכלית למחיר נמוך יותר, מובילים להוזלה משמעותית. לצורך העניין, כל הספרים שהזכרתי נמכרים במחיר של בין ארבעים לחמישים שקלים לאחד… הבדל גדול לעומת הספרים בחנויות, שעולים שמונים ותשעים שקלים לאחד. היתרון לקורא בא לידי ביטוי גם בכרת קולות חדשים והיחשפות לעולם ספרותי שונה מזה שהורגל אליו… הרי רוב הסופרים המפורסמים בישראל הם אנשים מבוגרים מאוד, כמו דוד גרוסמן או עמוס עוז… סוף סוף יש הזדמנות להיחשף גם לסופרים צעירים שמדברים בקול צעיר, קול שיזדהו איתו גם האנשים הצעירים.
ספרות עצמאית היא התחום המרתק ביותר בעולם הספרות כרגע, פשוט מפני שהיא כל כך לא צפויה. חלק מהספרים העצמאיים שקראתי במסגרת העיסוק שלי הצליחו להדהים אותי, לאו דווקא בגלל התוכן שלהם אלא גם בגלל המבנה והשפה. כן, רואים שהם לא "מקצועיים" ולא חפים מפגמים מהותיים כמובן, אבל אם תשאלו אותי זה דווקא מה שמושך בהם. כחובב ספרות אמיתי, מי לא ירצה לקרוא את הספר הראשון של סופר חדש, להיחשף לכוח הגולמי הזה שעוד לא עבר עיבוד ושחיקה של השנים… טיוטות יכולות להיות דבר מרתק, וכך גם ספרים עצמאיים.
אנחנו מתחילים לצעוד בדרך חדשה, אבל הידיים שלנו יציבות.
בפעם הבאה כבר אכנס לעומק העניין, אבל עד אז… תמשיכו לכתוב!
_____________________________________________________________________
להלן לינקים למספר ספרים עצמאיים שהזכרתי, וגם כאלה שלא הזכרתי. עשו לייקים והזמינו את הספרים, כי העותקים מעטים והמחמאות רבות!
literarly 