קלטתם שיורד גשם?

היה לי פעם בלוג, אבל אני מניח שהוא נמחק מתישהו במרוצת השנים. ובכל זאת אני מוצא את עצמי מתקשה לכתוב שוב פוסטים ארוכים בשעה שהגשם דופק בחוץ, על החלון והקירות ועל הגג ומה לא. שומעים אותו בכל הארץ, לאורכה ולרוחבה. ולא יותר.

אז אחרי שחשבתי שהבלוגים די עפו לעזאזל מהעולם, כי פייסבוק יכול להחליף אותם ועושה את זה די בקלות, גיליתי שלא ממש. ומזה בעצם רציתי להתחיל לפני שהסערה הזאת הגיעה נושאת את הפסקה הראשונה שלי… בקיצור, מי אני לא משנה כרגע. הרי בכל מקרה הקוראים הראשונים שלי יהיו חברים שכבר מכירים אותי, חלקם יותר וחלקם פחות. הרי אני הולך להעלות את זה לפייסבוק בכל מקרה, לא? ודווקא בגלל זה חשבתי שיותר הגיוני לפתוח ב"למה בלוג עכשיו?"

אז בלוג עכשיו כי מצד אחד בא לי לכתוב הרבה, ומצד שני לא בתכיפות גדולה כל כך, ומצד שלישי לא דברים שמעניינים את כל חברי הפייסבוק שלי, ומצד רביעי לא דברים שמיועדים לכל חברי הפייסבוק שלי. יש פה יותר אנונימיות מאשר בפייסבוק, ומצד שני יכולת לחשוף יותר. בקיצור, אני צריך מקום לבלבל בו את המוח. ואז כמובן הגעתי לשאלה המתבקשת: על מה כבר אפשר לדבר כל כך הרבה?

לא, לא על עצמי. ואחרי שמאסתי גם בכל שאר הנושאים, והם מאסו בי, נראה שאיאלץ לחזור לאהובה הישנה ולדבר על ספרות. או, יופי. הגענו לתוכן. אז אמנם יש לי כמה תחומי עניין בחיים, וסביר להניח שהם יצליחו להשתחל מדי פעם גם לתוך הכספת הפרוצה הזו, אבל האחד שבו אני מתמקד כבר שנים הוא תחום הספרות. וכשאני אומר "מתמקד" אני לא מתכוון רק לשני הספרים שכבר הוצאתי או לכל אלה שעוד לא הוצאתי, אלא גם לדעות, תיאוריות, מאמרים ושאר דברים שאולי הגיע הזמן לחלוק עם העולם. העולם דובר העברית, כלומר.

אל תבינו אותי לא נכון. אני לא מבטיח כלום. תהיה קצת הגות ותהיה קצת ספרות, ותהיה קצת הגות בנושאי ספרות, וקטעים שכתבתי או חשבתי לכתוב. זה מין פרופיל פייסבוק מורחב, שהסטטוס הממוצע שלו יהיה בערך באורך של פוסט בבלוג נידח כלשהו. מי שמעוניין, מוזמן. אבל אל תתפלאו אם הרבה פעמים אני לא מאורגן. למשל בפוסט הזה בטח רציתי לכתוב מיליון דברים אחרים, ואני כבר לא זוכר שום דבר מהם. אבל על בעיות הזיכרון שלי בפעם אחרת.

עד הפעם הבאה.